איזה דור אנחנו.
מלחמת אטום.
מלחמת האטימות.
המלחמה באטימות.
כל כך הרבה סגירות.
כל כך קצת רגש.
ואם יש - אז הוא מוגבר ומלאכותי כמו דשא מלאכותי
מטר בשקל.
המלחמה האחרונה - על הלב שלך.
מלחמת אטום - המלחמה האחרונה
12 באוקטובר, 2009יהודים - טובים יותר, רעים יותר - שונים? (יותר)
11 ביוני, 2009מישהי אמרה שכל העסק הזה של "כי הם יהודים" מקפיץ אותה, או מעצבן אותה או אולי פשוט מפריע לה. מילא היינו ממלאים את תפקידנו כאור לגויים היא אומרת - אבל המציאות שרואים בארץ לא מצדיקה את זה.
היא צודקת וגם לא…
כשמדברים על משהו יש את המהות שלו ויש את המצב הנוכחי שלו. לדוגמא: פונטיאק פיירבירד זה פונטיאק פיירבירד - גם אם עכשיו המנוע שלה גמור והיא לא זזה מהגראג'. בפוטנציאל - תנקה אותה קצת, תתקן את המנוע ויש לך משהו מדהים בידיים (אני אישית לא אוהב פונטיאק אבל זה לא קשור).
יהודים שונים. זאת הטבעה רוחנית שטבע בנו הקדוש ברוך הוא. זה לא עניין של אליטיזם. זה לא עניין של גאווה או סטייל. כך טבע הדברים. בגלל שהכלי הרוחני של היהודי רחב כל כך - כך גם הנפילה יכולה להיות הרבה יותר חזקה. הנפילה לתאוות, לשקר ולדמיונות. ואפשר לראות את זה בחברה הישראלית על כל מרכיביה וחלקיה. נכון. גם בציבור הדתי וגם בציבור החרדי יש הרבה בעיות.
אבל זה לא משנה את המהות. וזה לא משנה את העובדה שיש ליהודי הטבעה רוחנית פנימית. ואת העובדה שאם פתאום הוא נחשף מנקודה עמוקה בליבו - הוא יכול להשתנות באופן מדהים, לחזור לריבונו של עולם ולהתחבר לסודות גנוזים ועמוקים שישבו בתוך ליבו הרוחני במשך דורות.
אמונתך בלילות
9 ביוני, 2009הרבה פעמים, למתבונן מהצד, נראה שמי שחוזר בתשובה פשוט החליט - אני הולך לחזור בתשובה. לבש כיפה, ציצית, זקנקן וזהו. עכשיו הוא חזר בתשובה!
עכשיו הוא מלא באמונה וחייו השתנו לגמרי ונגמר.
זה לא כל כך נכון. האמונה עמוקה מיני ים והתהליך ארוך. אפשר להעמיק עוד ועוד והדברים לא יציבים וסטטיים כמו שנראה אולי לבן דוד שרואה את החוזר בתשובה פעם בשנה או בשנתיים באירוע משפחתי - ברית (בדרך כלל של החוזר בתשובה), חתונה (של אחד האחים שלו ולפעמים רק לרגע ליד החופה לפני שהוא בורח) או ניחום אבלים (לא עלינו).
כתוב "להגיד בבוקר חסדך ואמונתך בלילות". האמונה היא דווקא בלילה. בחושך. כשאין התגלות - אלא כשיש הסתרה גדולה. האמונה היא בזמן שהאדם צריך להאמין למרות ולא להאמין בגלל. בבוקר, כשיש אור, יש הארה - האדם מרגיש טוב. מחובר. הוא מרגיש שהשם מאיר לו פנים - אז זה הזמן "להגיד חסדך" לשבח ולשמוח אבל בלילה? בלילה יש את האמונה. סוד האמונה הוא שלא משנה מה שקורה לאדם - יש בורא לעולם. ויש השגחה פרטית. והקדוש ברוך הוא תמיד שם. גם אם אתה לא רואה אותו. גם אם אתה לא מרגיש אותו וגם אם אתה לא חושב עליו. כל פנייה חזרה אפילו לרגע אחד לקדוש ברוך הוא והאור יכול להתגלות בתוך החושך
זה הסוד של הקו הדק של הבריאה. הקו שהכניס השם יתברך לבריאה לאחר הצמצום. הקו מלשון תקווה. תמיד יש לאדם תקווה לשוב ולהתחבר למציאות השם.
אומן ראש השנה?
9 ביוני, 2009בערך בשעה שתיים כשהייתי עסוק להכין את "הקפה של בערך שעה שתיים" היתה לי שיחה בסלולרי. לא כל כך רציתי לענות וכשראיתי שזה יניב אז באמת לא ידעתי אם לענות או לא. לא שאני לא אוהב לענות ליניב - פשוט בדרך כלל זה שיחות ארוכות (סורי יניב. אל תפגע).
"רונן?"
"הי יניב"
"מה נשמע?"
"ברוך השם"
"נו? אתה בא לראש השנה?"
"לאן?"
"לאומן"
"יניב…" התחלתי
"מה? מה יניב? אתה לא רוצה לבוא אז אל תבוא"
לבוא? לא ידעתי מה לענות לו.
דרגות בקרבת השם
11 במאי, 2009התרחקות - נפרדות - חיצוניות - נבראים רבים
התקרבות - דביקות - פנימיות - אחדות
ביטול - התכללות - מעבר לחיצוניות ופנימיות - אחד
לפתוח את העיניים
10 במאי, 2009להתעורר בבוקר ולזכור.
לזכור - למה אנחנו פה? מה אנחנו אמורים לעשות פה?
איך לא לשכוח?
קודם כל לשמוח.
לשמוח שזכרת - אפילו לרגע.
ולבקש. להתחנן. ולהתפלל - ריבונו של עולם,
התבודדות - אין לך חמש דקות ביום?!
7 במאי, 2009הפוסט הזה לא רלוונטי למי שאין חמש דקות פנויות ביום.
מי שאין לו חמש דקות פנויות, או שחושב שאין לו - המצב שלו הרבה יותר קשה.
אולי צריך לכתוב פוסט מיוחד על זה.
בכל אופן - מדובר פה על מי שיש לו חמש דקות פנויות, או שיכול/ה למצוא חמש דקות פנויות. פנויות למה? קודם כל פנויות. אחר כך האדם עצמו צריך לתת לעצמו צ'אנס להתחבר למשהו יותר עמוק בחמש דקות האלה. לתת אותן באמת לעצמו.
התבודדות זה יציאה מהמעגל המסחרר של החיים האלה. של השגרה הזאת ושל האימה שתוקפת כל כך הרבה אנשים - מה יהיה? יהיה בסדר? איך אני אסתדר בעבודה/בלימודים/בת הזוג? ההתבודדות היא הזמן של האדם להתחבר למימד העמוק ביותר בבריאה - ומעבר לבריאה. חיבור עם הבורא יתברך.
מה עושים בהתבודדות?
תגידו אתם…
לפתוח את העיניים ולהסתכל
5 במאי, 2009חבר שאל אותי היום - יש לך דבר חיזוק? איזה חידוש? איזה משהו לעבודת השם? דבר התחדשות?? ואז הוא אמר: תראה, כולם הולכים לעבוד או ללמוד וככה, נכנסים לשגרה. איך רואים מעבר לשגרה? איך יוצאים מהקפאון?
חשבתי לרגע ועניתי לו - התחדשות? כתוב במפורש שהקדוש ברוך הוא מחדש את הבריאה בכל רגע. זאת אומרת - התחדשות יש. השאלה אם אנחנו רואים אותה. הקדוש ברוך הוא מחדש את הבריאה בכל רגע, בכל נשימה, כל פרח, כל פרפר, כל דיבור, כל זריחה וכל שקיעה. כל הזמן העולם נמצא בהתחדשות מתמדת. גם האדם משתנה ומתחדש מרגע לרגע ואין שום רגע שדומה לרגע הקודם לו. הרגע הזה יחודי לגמרי! אין לו דמות ורע. לא היה מעולם כזה רגע ולא יהיה מעולם כזה רגע. לפיכך - אין בעיה בהתחדשות.
אז למה אנחנו לא מרגישים את זה? הבעייה היא בהסתכלות ולא בהתחדשות. אנחנו פשוט כל כך עסוקים במה שאנחנו קוראים לו שגרה שאין לנו פנאי להתבונן אפילו לרגע. לראות שהרגע הנוכחי כל כך חדש ומחודש וכל כך מלא פלאים. אין לנו זמן לראות את הקדוש ברוך הוא שמציץ עלינו מכל חרך שבקיר, מכל פרפר ופרח, מכל אדם שאנחנו פוגשים ומכל מחשבה שעולה במוחנו. אין לנו זמן בשבילו - אנחנו מחפשים התחדשות!
אז כל העניין זה לפתוח את העיניים ולראות את ההתחדשות שכבר מקיפה אותנו מכל עבר, ובעיקר אפשר למצוא אותה עמוק בתוכנו.
תדרים מסוכנים
1 במאי, 2009אני כבר לא יכול יותר עם התדרים האלה.
בהתחלה חשבתי שהוא בסדר - עד שהבנתי כמה הוא מסוכן.
אבל מה יכולתי לעשות? רציתי להחליף אותו, קלטתי איזה תדר שלילי יוצא ממנו. אבל - נשארו עוד 5 חודשים להסכם השכירות.
קראתי באינטרנט והיו לי את כל התגובות לתדרים המסוכנים - התחממות של הפנים בעיקר באיזור האוזן, סחרחורות, כאבי ראש, תחושת מועקה. לא ידעתי מה לעשות. כתבתי על זה בפורום של התדרים אז אמרו לי - תשתמש באוזניות. מה זה יעזור לי אוזניות?
תבינו זה לא איזה נוקיה E71 או בלקברי בולד. זה השכן שלי. עוזי. עוזי - תפסיק כבר עם התדרים השליליים האלה זה מעל SAR 2.5 !!!
אין לי ארץ אחרת ואין לי משפחה אחרת: פוסט-ציוני
28 באפריל, 2009אין מה לעשות. אין לי ארץ אחרת. וטוב שכך!
אין לי משפחה אחרת. חילונים, חרדים, ספרדים, אשכנזים, כיפות סרוגות, חסרי כיפות, דתיים, דתלש"ים, מתחזקים, חוזרים בתשובה, מתנדנדים, ליטאים, חסידים, יוצאים בשאלה, מתריסנים וכל כולם - משפחה אחת. וטוב שכך.
אני לא חרדי ולא חילוני, לא אשכנזי ולא ספרדי - אני יהודי.
ואתם???
מה התכלית?
27 באפריל, 2009למה רמי קונה עוד אוטו? מה זה נותן לו? אז יש לו את הג'יפ הכי חדש של החברה. נו?
מה הצעד הבא?
מיליוני אנשים. סליחה, מיליארדי אנשים קמים כל יום בבוקר ומה?
מה התכלית של הכל?
יש לכם תשובה?!
מציאות השם והגנות פסיכולוגיות
23 באפריל, 2009יש בורא לעולם.
אתם יודעים את זה?
כנראה שלא. זאת אומרת יכול להיות שאתם חושבים שאתם יודעים את זה. אבל באמת לדעת את זה לעומק? כנראה שלא. אלא אם כן אתם אותם 0.005% מהאוכלוסיה שהם צדיקים בדרגה שמציאות השם נמצאת בליבם כל הזמן. מישהו פעם אמר "אילו ידעתיו - הייתיו". אם הייתם יודעים שיש בורא לעולם, באמת, בלב, לגמרי, במודעות מלאה כל הזמן - איך הייתם חיים?!
שמעתי סיפור על חוזר בתשובה (מי שסיפר לי אמר שזה סיפור אמיתי לגמרי) שבא פעם בירושלים לקבוצה של רבנים שישבו ביחד ואמר שיש לו בעייה רצינית עם תפילת שמונה עשרה. שאלו אותו אותם רבנים - מה הבעיה שלך? הוא אמר שבתחילת התפילה כאשר אומרים "השם שפתי תפתח" הוא אומר את זה וחושב על זה. וזה כל כך חזק לו - השם שפתי תפתח. זה כל כך עוצמתי, זה כל כך אימתני וכל כך אמיתי שאחר כך הוא פשוט לא מסוגל לפתוח את פיו. כל מילה שהוא יגיד בתפילה נראית לו כהר! אותם רבנים אמרו שמצבו לא רע אלא מדהים.
מה דעתכם?
לדבר עם מי שבאמת אחראי למצב בשטח…
23 באפריל, 2009אחת הבעיות העיקריות במצב עם הפלסטינאים שאף פעם לא מדברים עם מי שבאמת אחראי למצב בשטח.
כל פעם עולה איזה גנרל בגרוש אחר ואיתו מנסים לנהל משא ומתן.
כל מיני פלגים שולחים נציגים ואיתם מנסים לדבר ולסגור דברים.
זה בלתי אפשרי!
הדרך היחידה היא לדבר עם מי שבאמת אחראי למצב בשטח
הדרך היחידה היא לדבר עם מי שבאמת יכול לשנות משהו - ולא לדבר באויר
מה זה נותן לסגור הסכמים עם מי שלא יכול לבסוף לבצע אותם?
מה זה עוזר?
הפתרון?
לדבר רק עם מי שבאמת אחראי לכל דבר בעולם הזה.
דבר עם השם
דור של חיצוניות
22 באפריל, 2009הכל חיצוני היום.
הכל.
תזהרו מחיצוניות - כן גם בעבודת השם יש חיצוניות.
תמיד לחפש את הנקודה הפנימית.
לא להאמין לעולם הזה.
לבקש כל יום מחדש מהשם יתברך - אני בכלל בדרך הנכונה?
אם לא - בבקשה. תרחם עלי ותראה לי את הדרך.
לא להתעצל
אין עוד מלבדו - באמת…
19 באפריל, 2009אין עוד מלבדו.
הוא הדבר היחיד שלא משתנה. שלא זז. שלא בתנועה.
הוא המקום.
המקום של העולם.
הוא היה לפני העולם והוא נמצא אחרי העולם והוא יהיה תמיד לעד.
כי אין עוד מלבדו.
ברור?
